דשבורד השמות של ישראל

אשכול: ראש הממשלה הראשון שנפטר בתפקיד - והשם שזינק בשנת מותו

בפברואר 1969 נפטר לוי אשכול, ראש הממשלה הראשון בישראל שנפטר בתפקיד. השם אשכול, שעד אז לא נרשמו בו יותר מחמישה נולדים בשנה, קפץ באותה שנה ל-35.

נולדים בשם אשכול בכל שנהפטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול
01020304019501960197019801990200020102020

הנקודה הכתומה מסמנת את 1969 - פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול. קטעים חסרים הם שנים עם פחות מ-5 נולדים (מוסתר על ידי הלמ״ס).

ב-26 בפברואר 1969, ח' באדר תשכ"ט, נפטר לוי אשכול מהתקף לב במעון ראש הממשלה בירושלים, בן 73, בעודו מכהן בתפקיד. אשכול היה ראש הממשלה השלישי של ישראל, כיהן מיוני 1963, והוביל את המדינה במלחמת ששת הימים ובשנים שאחריה - והוא גם ראש הממשלה הראשון בתולדות ישראל שנפטר בעודו מכהן. למחרת הוצב ארונו ברחבת הכנסת, וב-28 בפברואר נערכה ההלוויה: אשכול נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, בפעם הראשונה שראש ממשלה או נשיא הובא לקבורה שם. יגאל אלון מונה לממלא מקום, ואחריו נבחרה גולדה מאיר לראשות הממשלה.

בקובץ השמות של הלמ״ס אשכול הוא שם נדיר, וכזה הוא היה גם לפני 1969. מ-1949 ועד 1968 לא נרשמו באף שנה יותר מחמישה נולדים: ברוב השנים נרשמו תינוקות בודדים בלבד, ובשנה הגבוהה ביותר, 1965, נרשמו חמישה. ואז, בשנת הפטירה עצמה, נרשמו 35 בנים בשם אשכול. אשכול נפטר בסוף פברואר, כך שכמעט כל מי שנולד באותה שנה יכול היה כבר להיקרא על שמו - ובניגוד למקרה של יקותיאל, שבו הפטירה הייתה ביוני והגל התפרס על שנתיים, כאן הזינוק כולו נכנס לשנת הפטירה. ב-1970 נרשמו עוד 7, ומ-1971 ואילך חזר השם למה שהיה: בשנים שבהן הוא בכלל נרשם, פחות מ-5 נולדים בשנה. מתוך 81 הגברים שנושאים היום את השם אשכול לפי קובץ הלמ״ס, 42 נולדו בשנתיים 1969-1970.

מה שמייחד את אשכול מסיפורי ההנצחה האחרים באתר הוא דווקא מה שלא קרה אחר כך: אצל פנחס, אלעזר, עובדיה ויקותיאל פתחה הפטירה גל שנמשך שנים, והשם נשאר גבוה זמן רב. כאן הגל נמשך פחות משנתיים ונגמר. יש כאן גם אירוניה קטנה: אשכול לא היה שמו המקורי של ראש הממשלה אלא שם משפחה שאימץ. הוא נולד לוי יצחק שקולניק, ובספטמבר 1948 עיברת את שם משפחתו לאשכול בלחצו של דוד בן-גוריון - כך שההורים שקראו כך לבניהם ב-1969 נתנו להם שם משפחה בן 21 שנה. כמה מאותם 35 נקראו על שמו אי אפשר לדעת מהנתונים לבדם, אבל העיתוי חד. ואת אותה תופעה כבר פגשנו כאן בטיראן, בגולן, ברמה ובדקר: שנות ה-60 היו בישראל עשור שבו כותרות הפכו לשמות פרטיים, ואשכול סוגר את הרצף הזה.

חשוב לומר: נתוני שמות מראים מתאם בין אירועים תרבותיים לבחירות של הורים - לא הוכחה לסיבתיות. הנתונים עצמם רשמיים ומדויקים (למ״ס), הפרשנות היא שלנו.

מקורות