צליל: השם שעלה מתוך האבל על ראס בורקה

בחול המועד סוכות, 5 באוקטובר 1985, נרצחו שבעה מטיילים ישראלים בפיגוע בראס בורקה שבסיני. בין הנרצחים הייתה צליל שלח בת ה-12, מוכרת לילדי ישראל מתוכנית הטלוויזיה "שיישאר בינינו" של עידן הערוץ האחד, שנרצחה יחד עם אביה, השופט חמן שלח, ואמה אילנה. האבל היה לאומי, והפרשה נשארה בכותרות עוד חודשים ארוכים.

עד אז השם צליל כמעט שלא היה קיים בישראל: לאורך שנות השבעים ותחילת השמונים נולדו מדי שנה בנות בודדות לכל היותר, וב-1984 - אף לא אחת. ב-1985, שנת הפיגוע, נרשמו לפתע 58 נולדות בשם צליל, וב-1986, השנה המלאה הראשונה שאחריו, הגיע השם לשיא של 213. גם אחר כך הוא לא נעלם: בין 115 ל-145 נולדות בשנה עד 1991.

חשוב לומר: אין תיעוד ישיר של הורים שסיפרו כי קראו לבתם על שמה של צליל שלח, ומה שהנתונים מראים הוא מתאם, לא הוכחה. אבל העיתוי כאן חד במיוחד - שם נדיר שמופיע לראשונה במספרים גדולים דווקא בשנת הפיגוע ומגיע לשיא בשנה שאחריו - ואותו דפוס הנצחה מוכר בנתונים גם מסיפורי עובדיה, פנחס ואלעזר. בסך הכל מונה הלמ״ס היום יותר מ-2,000 נשים ובנות בשם צליל, וכמעט כולן נולדו מ-1985 והלאה.

חשוב לומר: נתוני שמות מראים מתאם בין אירועים תרבותיים לבחירות של הורים - לא הוכחה לסיבתיות. הנתונים עצמם רשמיים ומדויקים (למ״ס), הפרשנות היא שלנו.